כשאנחנו חושבים על האולימפיאדה היום, רוב האנשים כנראה חושבים על אירועי מסלול ושטח, כדורסל, הרמת משקולות או אחד מענפי הספורט הגדולים האחרים שמשחקים בגרסה המודרנית של התחרות הזו. עם זאת, ישנם ענפי ספורט אולימפיים רבים פחות מוכרים ששיחקו במשך מאות שנים לצד תחרויות נפוצות יותר, אירועי סוסים, סוגים שונים של חץ וקשת, הטלת כידון ושחייה. למרות שזה לא פופולרי כמו הרבה אירועים אולימפיים אחרים כיום, השחייה הייתה חלק בולט באולימפיאדת יוון העתיקה. למעשה, רישומים מצביעים על כך שזו הייתה אחת מהתחרויות האולימפיות המקוריות בשנת 708 לפני הספירה והמשיכה להיות פופולרית לאורך כל העת העתיקה ועד לנפילת האימפריה הרומית. אפילו עכשיו, השחייה נותרה חלק מהאיטרציה המודרנית של האולימפיאדה. בואו נסתכל על הספורט האולימפי הפחות מוכר הזה ועל ההיסטוריה שלו בימי קדם.
ההיסטוריה של השחייה באולימפיאדה
לאולימפיאדה העתיקה שורשיה למעשה בפסטיבל דתי. היוונים של תקופה זו האמינו שתחרויות ספורט ותחרויות אתלטיות הן דרך להודות לאלים שלהם על יבול טוב וברכות אחרות. הם גם השתמשו במשחקים כדרך לקרב אנשים, ליצור קשרים קהילתיים ואפילו לקדם שלום. בגלל זה, השחייה הייתה חלק חשוב מהאולימפיאדה העתיקה. הוא שימש בטקסים דתיים ונתפס לעתים קרובות כמנהג מטהר שיכול לנקות אנשים מזיהומים ולקדם בריאות ואיכות חיים. האולימפיאדה העתיקה כנראה התקיימה באביב, כאשר מזג האוויר היה חם אך המים עדיין היו קרירים. עיתוי זה גרם לכך ששחיינים יכלו להישאר במים לתקופות ממושכות, מה שכנראה הפך את אירועי השחייה למאתגרים אפילו יותר ממה שהם היום.
מדוע שחייה הייתה חלק חשוב באולימפיאדה?
כפי שהזכרנו קודם לכן, השחייה באולימפיאדה נתפסה כדרך לקדם בריאות ואיכות חיים. במובנים מסוימים, הוא שימש גם לקידום כושר וכוח. למרות שהספורט הזה לא היה ספורט תחרותי במובן שאנחנו יכולים לחשוב עליו היום, הוא בהחלט דרש הרבה כוח ואתלטיות. שחיינים היו צריכים להיות חזקים מספיק כדי להילחם בזרמים על המים ולהיות בעלי סיבולת להישאר במים לפרקי זמן ממושכים. במילים אחרות, השחייה באולימפיאדה דרשה כוח ומיומנות והייתה גם מפגן של כושר גופני וכוח.
איגרוף במים
עוד אירוע מימי יוצא דופן מהאולימפיאדה העתיקה היה אגרוף במים. כפי שהשם מרמז, זו הייתה וריאציה של אירוע האגרוף שכללה אלמנט מימי. איגרוף במים לא היה רק אירוע חד פעמי, וזה לא היה וריאציה מיוחדת של אירוע האגרוף. זה היה נפרד משאר המשחקים. אם מתאגרף מנצח במים אז הוא יקבל פרסים והכרה מחוץ לשאר אירועי האגרוף. אירוע האגרוף במים היה אחד שהפגיש את טובי המתאגרפים ביוון באותה תקופה. בניגוד לאיגרוף המודרני, זה היה אירוע די אכזרי ועקוב מדם. הספורטאים הורשו להשתמש באגרופים וברגליים. עם זאת, הם הורשו גם לזרוק אבנים וחתיכות עץ כל דבר שיכלו לשים עליו.
שחייה מסונכרנת, Tnessmos ו-Synorinos
טנסמוס וסינורינוס היו אירועים לא שכיחים במשחקים האולימפיים העתיקים המקוריים. הם היו צמד אירועים מימיים ייחודיים שכללו ספורטאים שהתחרו יחד. אירוע Tnessmos כלל שני ספורטאים ששחו יחד. אחד שחה מקדימה ואחד שחה מאחור. שני השחיינים היו מחוברים בחגורה ובחגורה על הקרסול. הם היו צריכים לשמור על מהירות קבועה ולשמור אחד עם השני בהרכב. אם השופטים האמינו שאחד מהם לא שוחה במהירות הנכונה, הייתה להם הסמכות לפסול את הזוג הזה. באירוע סינורינוס היו גם שני שחיינים. עם זאת, באירוע זה, רגליו של אחד השחיינים היו קשורות זו לזו בעוד שהשני שחה כרגיל.
מי יכול היה להשתתף?
ישנם כמה כללים ספציפיים שאין לנו באולימפיאדה המודרנית שאולי היו חשובים בגרסה העתיקה של התחרות הזו. לדוגמה, ייתכן שהיו כללים מיוחדים לגבי מי יכול להשתתף בסוגים שונים של אירועים. כמה חוקרים מאמינים שרק גברים הורשו להשתתף באולימפיאדה העתיקה.
סיכום
שחייה באולימפיאדה הייתה ספורט ותחרות שקיימים כבר אלפי שנים. זו הייתה דרך לקדם בריאות ואיכות חיים, אך הייתה לה גם יתרון תחרותי. זה שוחק בדרכים שונות בזמנים שונים ובמקומות שונים, אבל תמיד היה ספורט שדורש הרבה מיומנות, כוח וסיבולת. האולימפיאדה העתיקה הייתה זמן ומקום שבו אנשים התכנסו כדי לחגוג את הספורט, התחרות והקהילות שלהם. בדרך זו, השחייה הייתה חלק חשוב מהאירוע הזה. זו הייתה דרך לקדם בריאות, כוח וכושר, כמו גם לקרב אנשים.